אני נעזר בצילום כדי להסביר לעצמי את החוויות שלי לעצמי". דואן מייקלס, 1976.
שיקוף והשתקפות באמצעות פוטותרפיה "אני נעזר בצילום כדי להסביר לעצמי את החוויות שלי לעצמי". דואן מייקלס, 1976 מדיום הצילום מהווה חלק מכריע מחיינו ונמצא בכל מקום, במכשירי הטלפון הניידים, בפרסומות, עיתונות ומגזינים. דרך התמונה אנו תופשים מידע ויוצרים קירבה בלתי אמצעית עם הנגלה לנו חזותית. התמונה הינה נייחת, אנו יכולים להביט בה למשך זמן בלתי מוגבל. בעת ההתבוננות אנו מפרשים לעצמנו באופן בלתי אמצעי את המשמעויות החבויות בה.
טכניקות טיפול בפוטותרפיה משתמשות בצילום סטילס בשיטות שונות ובאמצעות משימות צילום המבוצעות על ידי המטופלים במהלך הטיפול ובהתבוננות בתמונות מתוך האלבומים המשפחתיים, בצילומים שנעשו על ידי המטופל ובני משפחתו.
התבוננות בתמונות מתוך אלבומים משפחתיים כוללים התיחסות המחודשת לתמונות דרך רגשות, מחשבות, זיכרונות הקשורים לתמונות אשר באמצעותם ניתן להגיע לתובנות מעמיקות אודות הסובבים אותם ולתחושות לא מודעות, ולפתח יכולת התבטאות מילולית בהקשר של הסבר התמונות וניתוחן. לעיתים נגלים סיפורים וסודות משפחתיים שעוצבו במהלך הדורות. בשיטה זו המטופלים מגיעים לתקשורת מחודשת עם אנשים, להבנה והתבוננות עצמית עמוקה.
אחת המטרות של טיפול בפוטותרפיה הינה להבריא רגשות שליליים ולפתח התייחסות חדשה לסובבים. פעולת הצילום משמשת להרחבת המודעות לרווחתם של המטופלים ומובילה לשיפור מערכות יחסים הבין אישיות והמשפחתיות, יצירת שינוי חברתי חיובי, הפחתת הדרה חברתית, עקיפת הגנות, סיוע לשיקום, חיזוק קהילות, העמקת יחסים תרבותיים, הפחתת סכסוכים בין אנשים. מודעות ותשומת לב לסוגיות של אי צדק חברתי בסביבה האישית ובעולם. חידוד כישורי אוריינות חזותית, שיפור החינוך ודרכי למידה. להרחיב את שיטות מחקר ומניעה איכותיות, ולייצר סוגים אחרים של ריפוי מבוסס תמונה אישית / רגשי ולמידה.
בטיפול בפוטותרפיה נתנות כאמור משימות צילום למטופלים לפי נושאים שעלו להתיחסות במהלך הטיפול. יצירה באמצעות צילום הינה כיום פעולה נגישה לכל אדם המשחררת את אלו שאינם מתחברים לעבודה בחומרי ציור ופיסול. מצוינות עבור אנשים בעלי ראיה חזותית מפותחת מחד ותקשורת מילולית מוגבלת מאידך, מסיבות פיסיות, נפשיות, רגשיות שפת הצילום מתקשרת כתקשורת רגשית, כצילום אמנות וכתיאור מציאות. בטיפול בפוטותרפיה אין צורך בנסיון קודם בצילום או בידע בהפעלת מצלמה. פעולת הצילום מתבצעות היום בכל מכשיר נייד או במצלמות מסוגים שונים.
במהלך פעולת הצילום ובחינת התוצאות ניתן לתהות על תגובות המטופל לסביבתו, לחפציו ולאנשים הסובבים אותו. מתאפשרת תקשורת לא מילולית בין הצלם לבין עצמו, בין הצלם למצולם, בין המטופל למטפל. הצילום מהווה סוג של 'שליטה' על המציאות ועל המתרחש. בטיפול באמצעות צילום הדגש הוא על תכני התמונות, הסיפור והסמלים המסתתרים בצילום. אופן ההעמקה בתכנים מאפשר לעקוף בעיות תקשורת ויוצר 'גישור' מיידי למודעות עצמית.
הצילום מקפיא רגע בזמן ומאפשר לנו הצופים להתרכז בתמונה ולגלות ניואנסים ומשמעויות אשר בדרך כלל נחבאות מהמודעות שלנו. מכיוון והצילום משעתק חווית מציאות שלנו ומשפיע על הדרך בה אנו רואים את העולם, הוא בו זמנית מתפקד כמתאר מציאות כפי שהיא אך גם כמטאפורה וסמליות של המציאות, אנו מפרשים את התמונה במגוון שלבים ובכמה בחינות בו זמנית, לכן הצילום הוא כלי להבנה ותקשורת עבור מטופלים אשר באמצעות הצילום יכולים להתחבר אל סביבתם ולבנות את גבולות האגו האישיים שלהם. הצילום מאפשר להם להנהיג את סביבתם, להוות שיקוף עצמי עבורם ולקבל תובנות על אופן החשיבה המטאפורי האישי שלהם וכפועל יוצא - לשפר את הדימוי העצמי.
צפייה בצילומים המשקפים סביבה: טבע או אנשים, מאפשרת למטופלים לזהות פרטים בסביבתם וליצור השלכה אישית לדימויים. המציאות המשתקפת מתמונות יוצרת סוג של בטחון אצל הצופה. החולים סכיזופרנים לדוגמא יצליחו ליצור חיץ בין העצמי לבין הסובב ולבנות גבולות בריאים בין חוץ והפנים.
הצילום יוצר מרחב ברור בין הנושא והמושא הצילומי. כך שהמטופל יכול להצביע על אוביקט ולזהותו כנפרד ממנו. ידוע שעבודה עם אוכלוסיות בעלות מאפיינים אוטיסטיים, מאפשרת פיתוח שפה תקשורתית חדשה כאשר השפה המילולית אינה מתאפשרת כהלכתה.
טיפול בפוטותרפיה בפוסט טראומה מאפשר למטופלים לחוות זווית ראיה חדשה בנוגע לזכרונות. בפאלו אלטו בקליפורניה עוסקים בטיפול בנפגעי מלחמות באמצעות המצלמה. חיילים שחוו טראומה בשדה הקרב, או נפגעי הלם קרב, מספרים שהם מתעדים סיטואציות דומות למה שזכרו מהשטח, והתהליך מאפשר להם התבוננות מחודשת על הנושא. קל למטופל לתקשר דרך המצלמה והתמונות מאשר ישירות עם המטפל.
בבחינת עבודתם של אנשים שהתאבדו, בעקר צלמים/ צלמות, ניתן להבחין בסימנים מוקדמים לסבל ולראות את תוכנית ההתאבדות מתוארת בסמלים בצילומים.
רצוי שמטפלים בפוטותרפיה יכירו את הפן הטכני בצילום מחד ויעסקו בפן היצירתי ובפרשנות של התמונה מאידך. בטיפול באמצעות תמונה עוסקים במושגים מתוך עולם השפה הצילומית, שכן מטפלים בשיטת הפוטותרפיה משתמשים בדקויות של התקשורת הצילומית להבנת הנפש: הגדרת המרחב והראיה האישית המרחבית , הסמלים האישיים, השיקוף העצמי, ניגודיות, אור וצל, צבע וכדומה.
שיקוף והשתקפות באמצעות פוטותרפיה "אני נעזר בצילום כדי להסביר לעצמי את החוויות שלי לעצמי". דואן מייקלס, 1976 מדיום הצילום מהווה חלק מכריע מחיינו ונמצא בכל מקום, במכשירי הטלפון הניידים, בפרסומות, עיתונות ומגזינים. דרך התמונה אנו תופשים מידע ויוצרים קירבה בלתי אמצעית עם הנגלה לנו חזותית. התמונה הינה נייחת, אנו יכולים להביט בה למשך זמן בלתי מוגבל. בעת ההתבוננות אנו מפרשים לעצמנו באופן בלתי אמצעי את המשמעויות החבויות בה.
טכניקות טיפול בפוטותרפיה משתמשות בצילום סטילס בשיטות שונות ובאמצעות משימות צילום המבוצעות על ידי המטופלים במהלך הטיפול ובהתבוננות בתמונות מתוך האלבומים המשפחתיים, בצילומים שנעשו על ידי המטופל ובני משפחתו.
התבוננות בתמונות מתוך אלבומים משפחתיים כוללים התיחסות המחודשת לתמונות דרך רגשות, מחשבות, זיכרונות הקשורים לתמונות אשר באמצעותם ניתן להגיע לתובנות מעמיקות אודות הסובבים אותם ולתחושות לא מודעות, ולפתח יכולת התבטאות מילולית בהקשר של הסבר התמונות וניתוחן. לעיתים נגלים סיפורים וסודות משפחתיים שעוצבו במהלך הדורות. בשיטה זו המטופלים מגיעים לתקשורת מחודשת עם אנשים, להבנה והתבוננות עצמית עמוקה.
אחת המטרות של טיפול בפוטותרפיה הינה להבריא רגשות שליליים ולפתח התייחסות חדשה לסובבים. פעולת הצילום משמשת להרחבת המודעות לרווחתם של המטופלים ומובילה לשיפור מערכות יחסים הבין אישיות והמשפחתיות, יצירת שינוי חברתי חיובי, הפחתת הדרה חברתית, עקיפת הגנות, סיוע לשיקום, חיזוק קהילות, העמקת יחסים תרבותיים, הפחתת סכסוכים בין אנשים. מודעות ותשומת לב לסוגיות של אי צדק חברתי בסביבה האישית ובעולם. חידוד כישורי אוריינות חזותית, שיפור החינוך ודרכי למידה. להרחיב את שיטות מחקר ומניעה איכותיות, ולייצר סוגים אחרים של ריפוי מבוסס תמונה אישית / רגשי ולמידה.
בטיפול בפוטותרפיה נתנות כאמור משימות צילום למטופלים לפי נושאים שעלו להתיחסות במהלך הטיפול. יצירה באמצעות צילום הינה כיום פעולה נגישה לכל אדם המשחררת את אלו שאינם מתחברים לעבודה בחומרי ציור ופיסול. מצוינות עבור אנשים בעלי ראיה חזותית מפותחת מחד ותקשורת מילולית מוגבלת מאידך, מסיבות פיסיות, נפשיות, רגשיות שפת הצילום מתקשרת כתקשורת רגשית, כצילום אמנות וכתיאור מציאות. בטיפול בפוטותרפיה אין צורך בנסיון קודם בצילום או בידע בהפעלת מצלמה. פעולת הצילום מתבצעות היום בכל מכשיר נייד או במצלמות מסוגים שונים.
במהלך פעולת הצילום ובחינת התוצאות ניתן לתהות על תגובות המטופל לסביבתו, לחפציו ולאנשים הסובבים אותו. מתאפשרת תקשורת לא מילולית בין הצלם לבין עצמו, בין הצלם למצולם, בין המטופל למטפל. הצילום מהווה סוג של 'שליטה' על המציאות ועל המתרחש. בטיפול באמצעות צילום הדגש הוא על תכני התמונות, הסיפור והסמלים המסתתרים בצילום. אופן ההעמקה בתכנים מאפשר לעקוף בעיות תקשורת ויוצר 'גישור' מיידי למודעות עצמית.
הצילום מקפיא רגע בזמן ומאפשר לנו הצופים להתרכז בתמונה ולגלות ניואנסים ומשמעויות אשר בדרך כלל נחבאות מהמודעות שלנו. מכיוון והצילום משעתק חווית מציאות שלנו ומשפיע על הדרך בה אנו רואים את העולם, הוא בו זמנית מתפקד כמתאר מציאות כפי שהיא אך גם כמטאפורה וסמליות של המציאות, אנו מפרשים את התמונה במגוון שלבים ובכמה בחינות בו זמנית, לכן הצילום הוא כלי להבנה ותקשורת עבור מטופלים אשר באמצעות הצילום יכולים להתחבר אל סביבתם ולבנות את גבולות האגו האישיים שלהם. הצילום מאפשר להם להנהיג את סביבתם, להוות שיקוף עצמי עבורם ולקבל תובנות על אופן החשיבה המטאפורי האישי שלהם וכפועל יוצא - לשפר את הדימוי העצמי.
צפייה בצילומים המשקפים סביבה: טבע או אנשים, מאפשרת למטופלים לזהות פרטים בסביבתם וליצור השלכה אישית לדימויים. המציאות המשתקפת מתמונות יוצרת סוג של בטחון אצל הצופה. החולים סכיזופרנים לדוגמא יצליחו ליצור חיץ בין העצמי לבין הסובב ולבנות גבולות בריאים בין חוץ והפנים.
הצילום יוצר מרחב ברור בין הנושא והמושא הצילומי. כך שהמטופל יכול להצביע על אוביקט ולזהותו כנפרד ממנו. ידוע שעבודה עם אוכלוסיות בעלות מאפיינים אוטיסטיים, מאפשרת פיתוח שפה תקשורתית חדשה כאשר השפה המילולית אינה מתאפשרת כהלכתה.
טיפול בפוטותרפיה בפוסט טראומה מאפשר למטופלים לחוות זווית ראיה חדשה בנוגע לזכרונות. בפאלו אלטו בקליפורניה עוסקים בטיפול בנפגעי מלחמות באמצעות המצלמה. חיילים שחוו טראומה בשדה הקרב, או נפגעי הלם קרב, מספרים שהם מתעדים סיטואציות דומות למה שזכרו מהשטח, והתהליך מאפשר להם התבוננות מחודשת על הנושא. קל למטופל לתקשר דרך המצלמה והתמונות מאשר ישירות עם המטפל.
בבחינת עבודתם של אנשים שהתאבדו, בעקר צלמים/ צלמות, ניתן להבחין בסימנים מוקדמים לסבל ולראות את תוכנית ההתאבדות מתוארת בסמלים בצילומים.
רצוי שמטפלים בפוטותרפיה יכירו את הפן הטכני בצילום מחד ויעסקו בפן היצירתי ובפרשנות של התמונה מאידך. בטיפול באמצעות תמונה עוסקים במושגים מתוך עולם השפה הצילומית, שכן מטפלים בשיטת הפוטותרפיה משתמשים בדקויות של התקשורת הצילומית להבנת הנפש: הגדרת המרחב והראיה האישית המרחבית , הסמלים האישיים, השיקוף העצמי, ניגודיות, אור וצל, צבע וכדומה.
